חפש  
ברירת-מחדל  |  English (United Kingdom)  |  
 עפרה צורף קינן דברים לזכרה   ‏יום שני ה' כסלו תשע"ג; 19.11.12 
 
על שולחן המחשב שלי נשאר קובץ פתוח מיזם שעפרה ואני ניסינו לקדם, אך הוא לא הגיע לפרקו. שמו השיבה אל מחוז חפץ, או הבניית זיכרון קיבוצי. התלבטנו בשאלה מה מייחד את הסיפור של קבוצת אלומות - ליתר דיוק של הקולקטיב. בעגה שלי אלומות תישאר קבוצה; הגן יישאר הטיפול; ועפרה קינן תישאר עפרה'לה צוירף בלשון חיבה, במלעיל ובציֵרה.
נקודות ראשונות למחשבה שכתבתי על סמך שיחות - רבות מהן בטלפון - נשלחו לעפרה,
שהרי היא מקור הידע, היא בעלת הארכיון לא רק זה שעל הנייר ולא רק זה שבראש, אלא לא פחות מזה מה שאצור בלב היודע... בינת הלב הוא צֵירוף צָרוף שכאילו נצרַף עבורה.
שהרי באישיותה קיבלה המילה בינה משמעות מיוחדת. לא רק הבינה שעליה כתב ביאליק - בית היוצר לנשמת האומה, אלא זאת שלה קראתי בית היוצר לנשמת הקבוצה. לא רק הבינה שמגיעה כדברי המאמר בפרקי אבות - בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה -  שחלקנו מגיעים אליה מאוחר יותר ואולי אף פעם, אלא בינה הנטועה בצרוף כמעט בלתי אפשרי באישיותה:
עפרה נולדה מבוגרת אחראית והשכילה להישאר ילדה סקרנית כל חייה.
שהרי במשך השנים היא הייתה לא רק לארכיבאית עתירת תושיה, אלא אף למוזאלוגית רבת מוזה, השראה ויזמה, הנחשבת כסמכות בתחומהּ. יכולותיה פרצו מבית שטורמן לעיר הגדולה, עברו דרך האקדמיה כד"ר קינן, בעוד המוזאון הוירטואלי שלה מדלג על הקירות, קורע חלונות ופורץ אל הלבבות.
במאמר המדובר רצינו להבין איך זה שחברי אלומות זוכרים את הקיבוץ כמחוז חפץ. וזאת שאלה לא פשוטה. אולי היא הטרידה אותי משום שגדלתי אצל אמא שמעולם לא הפסיקה להתגעגע לקיבוץ ולחשוב עליו כעל מחוז חפץ. ואולי היא הטרידה אותי כי אבא שלי טען בעקשנות שאלומות היא המקום הכי יפה בעולם, וְכִרְאיה הביא את דברי בן גוריון שצוטטו באנציקלופדיה בריטניקה...
אבל כשחשבתי על שאלה זאת עם עפרה, פתאום הבנתי, שהילדה הנפלאה הזאת - שאמא שלי תמיד התגאתה שהיה לה חלק בגידולהּ - היא בעצם ההסבר לכך שאנשי אלומות אנשים ממשיכים להיפגש ולהתקבץ, לחפש את היפה ולשמור על העבר.
יכול להיות שחלק אחד מן המאמר כבר כתוב.
אלומות היא אמנם מחוז חפץ. אבל מחוז החפץ האמתי של נשמתה הייתה עפרה.
וכשאני אומרת זאת מתבוננות בי העיניים העגולות תמיד, חוסות בצל העדשות הבוהקות, והחיוך רחב הלב מתפשט לו. התמונות רצות - מוואדי פיג'אז לחוף הכנרת, מסלעי הבזלת לשדות ברמת סירין וביבניאל - והלב בעקבותיהן.
בת הארץ, הלוואי שהארץ תהיה ראויה לך.
מנוחה נכונה לך - מחוז החפץ שלנו.
ציקי  (צביה פרס- ולדן)
 











 
אתר זה מוקדש לזכרה של
עפרה קינן ז"ל
ביתם של משה וזהבה צורף 
ממיסדי קבוצת אלומות.
עפרה יסדה אתר זה ועמלה 
רבות לשימור מורשת אלומות.
בזכותה התחדשו קשרים חברתיים 
בין אנשי אלומות לדורותיהם.

יהי זכרה ברוך. 


                                                 
                                                           

בבעלות ד"ר עפרה קינן
כל הזכויות שמורות @ לעפרה קינן
 www.make-mymuseum.com
 
לייבסיטי - בניית אתרים